מהשוק בדובאי באהבה
אחד הדברים האהובים עלי הוא הסתובבות בשווקים וכך גם נולד השוק באהבה...
כשאני מגיעה למקום חדש הכי כיף לי זה לטייל בשווקים ולחוות את המקום דרך הריחות והטעמים.
חזרנו מדובאי, ואני רוצה לספר לכם על המקום המופלא מהיבטים שונים.
הנושא הראשון הוא, איך לא, השווקים בדובאי!!!
אז קודם כל, מעניין לדעת ששוק נקרא שם Souk – דומה מאוד כמובן.
ה-Souk הוא מושג מאוד חשוב בדובאי, ואפילו את האזורים השונים בקניונים הכי מפוארים שלהם (והם מפוארים למעלה מכל דמיון) הם מכנים Souk, וגם מעצבים אותם בצורה של שוק – שילוב של השוק העתיק עם עיצוב של יוקרה ומודרניות בצורה מפעימה. דוגמא טובה לכך הוא Souk Al Bahar הנמצא ליד קניון דובאי המפואר. יפה לראות איך למרות הפאר הם שומרים על המסורת ומשלבים חדש עם ישן בהרמוניה מיוחדת במינה
אני רוצה לשתף אתכם בחוויית הביקור בשווקים האותנטיים של דובאי, הבנויים ומתנהלים בצורה של שוק לכל דבר.
אנחנו ביקרנו בשלושה שווקים, שוק הזהב, שוק התבלינים, ושוק הטקסטיל.
שוק הזהב – Gold Souk
כל מה שחשבתם על תכשיטי יוקרה, אם לדוגמא ביקרתם בחנויות כמו Tiffany's בשדרה החמישית בניו יורק, לא מתחיל אפילו להתקרב לתכשיטים שתראו בשוק הזהב.
מדובר בשוק שלם רק של תכשיטים יפים ומיוחדים בסגנונות שונים דרכם אפשר ללמוד על המסורת ומנהגי המקום לצד תכשיטים ואבני חן מודרניים בעיצוב עכשווי.
וכחובבת יהלומים ידועה זאת הייתה ממש חגיגה לעיניים וללב – ראיתי שם עגילים, שרשראות, צמידים ואפילו מדדתי כתר משובץ יהלומים... ההתרגשות הייתה בשיאה.
פחות לכיס – כאשר רוצים לרכוש זהב ואבני חן צריך לקחת בחשבון שמדובר בהוצאה גדולה והשמיים הם הגבול... היה נראה כי המחירים דומים פחות או יותר למחירים בישראל ולכן החלטנו בפרץ ציונות לוותר על קנייה במקום.
הנה דוגמא של שרשרת צנועה של כמעט חצי קילו זהב שמדדתי בשוק הזהב:
שימו לב רק שהשיווק בשוק הזהב מאוד אגרסיבי. אנשים מסתובבים בחוץ ומחפשים למשוך אתכם לתוך החנויות שלהם. לחלק יש חנויות גם בכל מיני חדרים בבניינים סמוכים. המלצה שלי – אל תיכנעו ללחצים. פשוט תתעלמו מהם או תסרבו בנימוס ותיכנסו רק לחנויות שאתם רוצים להיכנס.
שוק התבלינים – Spice Souk
משוק הזהב המשכנו ברגל לשוק התבלינים. מדובר בשוק עם חנויות תבלינים מרהיבות כאשר גולת הכותרת של התבלינים המצויים שם הוא זעפרן. יש זעפרן באיכויות שונות והמחיר בהתאם.
חוץ מתבלינים לאוכל, יש סוגי תה מיוחדים מאוד, וגם סוגי בשמים ששמים על גחלים והם מפיצים ריחות מיוחדים. המוכרים שמחים לעשות הדגמות, וכן לתת להריח ולטעום מהתבלינים השונים.
מוכר אחד יצירתי במיוחד ביקש מישראלים שיכינו לו שלט בעברית.
אולם, אם תרצו לקנות משהו, תכינו את עצמכם למשא ומתן פרוע ביותר. המוכרים פותחים במחירים התחלתיים מופרכים לחלוטין, וצריך לנהל משא ומתן עיקש להגיע למחיר סביר, וגם לא צריך להסס להחליט לצאת מן החנות ולעזוב. איך שתצאו מהחנות, פתאום הם יקראו אחריכם עם הצעה יותר זולה. לדוגמא, רצינו לקנות 10 גרם זעפרן. המוכר פתח בהצעה של 150 דירהם (כל דירהם שווה בסביבות 90 אגורות), ולאחר משא ומתן עיקש ביותר שילמנו 40 דירהם. בחנות אחרת על תבלין לעוף המוכר רצה 35 דירהם, ובסוף שילמנו 10, וגם זו הייתה הגזמה.
אני מאוד אוהבת לחוות את המקום דרך הטעמים שהוא מציע וכשומרי כשרות זה אתגר לא קטן (עוד נדבר על האתגר הזה). תבלינים צמחיים יבשים הם דרך מצוינת להיחשף לטעמים חדשים. קנינו כמה סוגים של תבלינים שמצאו חן בעיני ואיך שהגענו חזרה למלון כבר ניסיתי להשתמש בהם, ואכן היה נהדר. הכנתי אורז עם תערובת טיבול שאחד הסוחרים הכין במקום והטעם היה חדש ומיוחד והתאים לסגנון הערבי של המקום. נהנינו מכל ביס.
אם אתם רוצים לקנות מגוון תבלינים בכמות ולהביא לארץ, אני מציעה לכם לעשות זאת באחד הסופרים (שאכתוב עליהם בנפרד). המבחר עצום והמחירים הרבה יותר זולים (וקבועים מראש).
הנהר של דובאי – Dubai Creek
שוק התבלינים נמצא סמוך מאוד ל- Dubai Creek, נהר שחוצה את דובאי. כדי להגיע לשוק הבא, שוק הטקסטיל, צריך לחצות אותו, וזו גם הזדמנות טובה לעשות בו שייט.
בסמוך לשוק התבלינים יש תחנת סירות המוסדרת על ידי הממשלה. כאן המחירים קבועים ולא תצטרכו לנהל משא ומתן.
המחירים (לפחות כשאנחנו היינו):
לחצות את הנהר לצד השני: 1 דירהם לאדם.
שייט בסירה פרטית של חצי שעה בנהר עם אפשרות של הורדה בצד השני: 60 דירהם (לא משנה כמה אנשים).
שייט בסירה פרטית של שעה בנהר עם אפשרות של הורדה בצד השני: 120 דירהם (לא משנה כמה אנשים).
אנחנו בחרנו בשייט של חצי שעה והיה מקסים. שטנו בשעות אחר הצהריים סמוך לשקיעה. מהשייט ניתן היה לראות את העיר העתיקה של דובאי לצד גורדי שחקים ובניינים בארכיטקטורה מיוחדת, וליהנות משקט ומאווירה רומנטית.
מדובר באטרקציה כיפית רגועה ונעימה במחיר ממש שווה.
ירדנו בצד השני של הנהר והגענו לשוק הטקסטיל.
שוק הטקסטיל – Textile Souk
גם כאן יש בדים מרהיבים באיכות גבוהה, ציפויים לכריות, שטיחים, תמונות, כלי בית מסורתיים וכמובן, איך לא, התלבושות המקומיות של האמירים.
גם בשוק הזה למוכרים יש שיטות שיווק יצירתיות. הם ממהרים להציע לנו להתלבש בלבוש המקומי ללא התחייבות לקנות. זו באמת חוויה כיפית שמאפשרת להצטלם ולשלוח למשפחה.
לנשים שבינינו, אני מציעה לעשות שרות עצמי או לבקש אישה לעזור לכן לדייק את התלבושת המקומית...
גם כאן בשלב הקנייה מגיע משא ומתן פרוע במיוחד. חשבנו שבאנו מוכנים מהשווקים התבלינים, אבל המוכרים ממשיכים להפתיע. מוכר אחד בכלל לא היה מוכן לנקוב במחיר. "תציעו אתם כמה לדעתכם זה שווה" הוא אמר לנו. בסוף הגענו להסכמה על 50 דירהם לתלבושת אמירים לאחד הילדים, אך אין לנו מושג אם זה היה מחיר טוב או לא. היו חנויות שגם ביקשו 150 אז אנחנו מקווים שכן. בכל מקרה, ההמלצה היא לשאול אדם מקומי שהוא לא אחד המוכרים כמה דברים צריכים לעלות ולנסות להגיע למחיר הזה פחות או יותר.
העיר העתיקה של דובאי - Al Fahidi Historical District
משוק הטקסטיל המשכנו הישר לאזור העיר העתיקה של דובאי. לא ברור עד כמה המבנים באמת עתיקים, או שהם חודשו בסגנון עתיק יותר. בכל אופן, מדובר באזור יפהפה וקסום לאורך הנהר, שאפשר לטייל בו בשקט ולנוח בבתי הקפה השונים שיש בו. יש אפילו קפה סטארבקס Starbucks (מיקום: https://goo.gl/maps/FKwiogJ5J2eyGqjR7 ). יש בו גם חנויות קטנות ומוזיאונים. דרך ניחוחה ביותר לסיים את היום, לאחר כל האקשן של השווקים.
לסיכום: היה יום מדהים נחשפנו לתרבות חדשה, טעמים, ריחות, צבעים וסגנונות – כיף גדול!!!