עכשיו שלאט לאט נפתחים שוב השמים והטיסות לדובאי ואבו דאבי הופכות להיות שוב רלוונטיות, הגיע הזמן להשלים את מה שהבטחתי ולכתוב גם על חווית הסופרים בדובאי.
תאמינו או לא, אבל אחת החוויות האהובות עלינו בנסיעה למקומות חדשים היא לבקר בסופרים המקומיים. זו דרך מדהימה להיחשף לתרבות המקומית ולכל מיני מאכלים ומוצרים חדשים.
זו חוויה שמתחילה בלראות את המקום, את העיצוב שלו, להריח את הריחות, וממשיכה בלחפש מוצרים מיוחדים שיאפשרו לנו להכיר את המקום גם דרך הטעמים שלו, ומסתיימת בקניית אספקה לכל הטיול.
כשומרי כשרות מצד אחד וכחובבי קולינריה ידועים מהצד השני מצאנו כי הסופרים הם פתרון לא רע בכלל לשני הצרכים האלה, גם להכיר ולחוות טעמים חדשים וגם למצוא אוכל כשר ללא צורך לסחוב קופסאות טונה מהארץ...
בדובאי יש סופרים מקומיים שם אפשר למצוא מוצרים מקומיים, פירות, ירקות, לחם ומוצרים בסיסים נוספים במחירים יחסית נוחים. אבל בכדי להיעזר בסופרים צריך מקום עם מקרר ומטבחון אז אספר לכם קודם על כל על מלון הדירות שהיינו בו.
שם המלון: Royal Continental Suites
המלון ממוקם באזור יחסית חדש הנקרא Business Bay הנמצא קרוב מאוד למרכז העיר של דובאי. במלון קיבלנו דירה ענקית עם מטבח גדול, סלון, חדר שינה מרווח, שני חדרי שירותים, ומרפסת קטנה עם נוף לבורג' חליפה. הנה תמונה של הנוף מהמרפסת:

המחיר שקיבלנו גם היה מצוין – בסביבות 300 ₪ ללילה.
לאחר שהתארגנו במלון הלכנו לסופר קרוב (https://g.page/west-zone-fairview-residence?share),
וכאן יש סיפור יפה על השירות בדובאי:
לאחר שאספנו את המוצרים, ניגשנו לקופה. בקופה היו 3 עובדים: פורק, קופאי ואורז, ושלושתם נתנו שירות נהדר. ולשאלתכם מה הוא פורק, פורק הוא אדם שמוציא את המצרכים מהעגלה עבורך ונותן לקופאי (תפקיד שראינו רק בדובאי).
שילמנו ובאנו לקחת את השקיות, ניגש אלינו האחראי על העובדים ושאל היכן אנחנו שוהים.
אמרנו שאנחנו לנים במלון הקרוב. הוא אמר: "אתם לא צריכים לסחוב. תתנו לנו את מספר החדר ואנחנו נביא לכם את הקניות לשם". שאלנו כמה עולה התענוג? ענה – לא עולה, זה השירות שלנו.
יצאנו שמחים ומרוצים וצעדנו למלון ותוך 10 דקות כל השקיות הגיעו אלינו לחדר – הסתכלנו המומים.
באופן כללי תודעת השירות בדובאי היא משהו מיוחד.
סוג נוסף של סופרים הם רשתות מוכרות בעיקר מאירופה, כמו Waitrose מאנגליה או Carrefour מצרפת.
שם תוכלו למצוא מגוון ענק של מוצרים מיובאים מצרפת, אנגליה, דרום אפריקה, ארצות הברית וכו'
עבור שומרי הכשרות זאת תגלית של ממש, כיוון שיש הרבה מוצרים מסומנים בסימוני כשרות ידועים וכן במדינות אלו יש רשימות כשרות ואפשר בקלות לבדוק האם המוצר כשר או לא.
אני טובה בלקנות ולאכול... בכשרות קצת פחות מבינה, ולכן אני מארחת בבלוג את בעלי היקר עופר לבנת שהכין עבורכם מדריך כשרות נהדר שיעזור לכם למצוא בסופר כמעט את כל מה שצריך לטיול שלכם, ושתיהנו מאוכל משובח ומפנק גם במגבלות הכשרות.
קישור למדריך:
(עופר מוסמך לדיינות מטעם הרבנות הראשית לישראל, דיין בבית הדין הספרדי בלונדון וחלק מהצוות של מכון ארץ חמדה. המדריך נכתב מניסיון רב בכשרות בתפוצות ובהתייעצות עם מביני דבר בתחום. אני מציינת זאת כדי שתדעו שמי שחשוב לו הכשרות יכול בהחלט לסמוך על הדברים)
כמו שכתבתי, גם בחו"ל, כדי שהחופשה תהיה חופשה, היא צריכה להיות מלווה בקולינריה טובה.
הבאנו מהארץ רק מוצרי בשר ועוף ארוזים בוואקום שהקפאנו, והשאר קנינו מהתוצרת המקומית,
וכך הרכבנו לעצמנו ארוחות שוות ומפנקות וטעמנו המון דברים חדשים ומיוחדים.
ההמלצה שלי – לכו על מוצרים שאתם פחות מכירים: ירקות מיוחדים, פירות שאתם לא מכירים, עשבי תיבול, דגים...
אני ניסיתי סוג של בטטה שאף פעם לא ראיתי ושילבתי אותה במרק ירקות שיצא מדהים.
הטעם של הירק הזה שאין לי מושג מה שמו היה אגוזי ועדין הסמיך את המרק והיה פשוט נהדר.
והנה תמונה של עוד ירק מיוחד שנחשפנו אליו פעם ראשונה:

לא התביישתי גם לפנות למקומיים ולשאול על דרך ההכנה של ירקות שלא הכרתי וקיבלתי טיפים מעולים.
עוד דבר מגניב שמצאתי שם היה ירקות טריים מוכנים למילוי. אמנם זה קצת מוגזם להתחיל להכין ממולאים בחופשה אבל כחובבת ממולאים מושבעת ושהכול כבר היה מוכן על מגש של כסף לא הייתה לי ברירה...

ניסינו גם דג אמור שפחות נפוץ בישראל, אותו הכנו בתנור עם עשבי תיבול. אני בכלל לא אוהבת דגים ולכן לא יכולה לחוות את דעתי, אבל החצי שלי מדווח כי זאת הייתה הזדמנות נהדרת לנסות דג פחות מוכר.
כמו שכתבתי בבלוג השווקים – כדאי לקנות תבלינים בתפזורת בסופר ולא בשוק התבלינים. בסופר הכול מסומן, אורזים יפה את התבלין שבחרתם ומסמנים במדבקה. כך תוכלו להביא אתכם הביתה טעמים מקומיים ולהמשיך את החוויה לאורך זמן... וגם המחירים זולים בעשרות אחוזים לעומת שוק התבלינים.
ויש גם אזהרה: אסור להביא לארץ פירות וירקות טריים, אז תקנו במקום, תאכלו ותיהנו.
באשר למחירים: המוצרים המקומיים במחירים מאוד נוחים ואף זולים יותר יחסית לישראל. המוצרים המיובאים יקרים יותר יחסית למחיר בארץ המוצא (לדוגמא עוגיות Walkers באנגליה יעלו בסביבות 2-3 פאונד ובדובאי כ-25 דירהם) אבל עדין סבירים, ואם זה חוסך לסחוב מהארץ לדעתי זה בהחלט כדאי.
וכמה מילים לסיום: יש שיקראו את הפוסט ויגידו בשביל זה היא נסעה לדובאי? כדי ללכת לסופר ולבשל? אז נכון, יותר כיף ומפנק לא להתעסק עם האוכל וליהנות מהמסעדות שיש ליעד להציע, אך כשומרי כשרות זה מאתגר מאוד עד בלתי אפשרי. מי שלשים סיר על הגז הורס לו את החופשה וגם מוגבל במגבלות הכשרות, עדיף שיבחר יעדים יותר ידידותיים בתחום הזה כמו ניו יורק/ פריז/ רומא/ ונציה/ וינה, שם יש היצע גדול של מסעדות כשרות ושוות (בפריז – אוכל מדהים).
אבל אם אתם אוהבים יעדים חדשים ולא רוצים לוותר על החוויה הקולינרית, אני מזמינה אתכם כמוני, לשנות ראש ולחשוב על פתרון יצירתי שיאפשר גם לטייל בכיף וגם לחוות את החוויה הקולינרית של המקום. בשבילנו זה עובד טוב. מקווה שגם אתם הקוראים תצליחו לדייק לכם את הדרך שלכם ליהנות.
האם ניתן לרכוש זעפרן - בסופר ??